lundi 15 juillet 2013

Yobelim 16


Yobelim/Jubilés Chapitre 16


 Chapitre 1-2-3-4-5-6-7-8-9-10-11-12-13-14-15-16-17-18-19-20-21-22-23-24-25-26-27-28-29-30-31-32-33-34-35-36-37-38-39-40-41-42-43-44-45-46-47-48-49-50


1 Et à la tête du 4e mois nous apparûmes à Abraham au chêne de Mamre et nous parlâmes avec lui et nous lui annonçâmes qu’un fils lui serait donné par Sarah sa femme. 

2 Et Sarah rit, car elle entendit que nous avions dit ces paroles à Abraham et nous la réprimâmes et elle eut peur et renia qu’elle avait ri au sujet des paroles. 

3 Et nous lui dîment le nom de son fils Isaac et son nom est ordonné et écrit dans les tablettes célestes, et lorsque nous reviendrons vers elle au temps fixé, elle aura conçu un fils.

4 Et dans ce mois 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH) exerça ses jugements contre Sodom et Gomorrah et Zeboim et toute la région du Jourdain et Il les brûla de feu et de souffre et les détruisit jusqu’à ce jour même - [voici], je t’ai déclaré toutes leurs actions, combien ils sont extrêmement cruels et pécheurs et qu’ils se souillent et commettent la fornication dans leur chair et agissent avec impureté sur la terre. 

5 Elohim exécutera le jugement de la même manière dans les endroits où ils agissent suivant l’impureté de Sodom.

6 Mais nous sauvâmes Lot, car Elohim se souvint d’Abraham et le sortit du milieu du renversement. 

7 Et lui et ses filles commirent le péché sur la terre comme il n’y avait jamais eu sur la terre depuis les jours d’Adam jusqu’à aujourd’hui, car l’homme coucha avec ses filles. 

8 Et voici, il a été ordonné et gravé sur les tablettes célestes concernant sa semence en entier de les retirer et les déraciner et d’exécuter jugement sur eux comme le jugement de Sodom et de ne laisser aucune semence de l’homme sur terre le jour de la condamnation.

9 Et dans ce mois Abraham quitta Hebron, il partit et habita entre Kadesh et Shur dans les montagnes de Gerar.

10 Et dans le milieu du 5e mois, il partit de là et habita au puits du serment.

11 Et au milieu du 6e mois 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH) visita Sarah et Il fit pour elle comme Il avait dit et elle conçut.

12 Et elle porta un fils dans le 3e mois, dans le milieu du mois, Isaac naquit au temps que 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH) avait parlé à Abraham à la Fête des premiers-fruits des récoltes et Abraham circoncit son fils au 8e jour ; il était le premier qui fut circoncis selon l’alliance qui est ordonnée à toujours.

13 Et dans la 6e année de la 4e semaine, nous allâmes vers Abraham au puits du serment et nous lui apparûmes [ainsi que nous avions dit à Sarah que nous retournerions vers elle quand elle aura conçu un fils - 

14 et nous retournâmes au 7e mois et trouvâmes Sarah avec l’enfant devant nous] et nous le bénîmes et lui annonçâmes toutes les choses qui ont été décrétées le concernant, qu’il ne mourrait pas avant qu’il ait eu 6 fils de plus et qu’il [les] verrait avant de mourir, 

15 mais [que] son nom et sa semence seront déclarés par Isaac et [que] toute la semence de ses fils seront des nations et seront considérés avec les nations, mais l’un des fils d'Isaac deviendra une semence sainte et ne sera pas considéré parmi les nations, car Il deviendra la portion du Plus-haut et toute sa semence échoira comme la possession d'Elohim, pour être un peuple de 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH), en [sa] possession par-dessus toutes les nations, et qu’il devienne un royaume et des sacrificateurs et une nation sainte.

16 Et nous reprîmes notre chemin et nous annonçâmes à Sarah tout ce que nous lui avions dit et ils se réjouirent ensemble de très grande joie. 

17 Et il construisit là un autel à 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH) qui l’avait délivré et qui l’a fait se réjouir dans le pays de son séjour et il célébra 7 jours une fête de joie dans ce mois près de l’autel qu’il avait construit au puits du serment. 

18 Et il construisit des cabanes pour lui et ses serviteurs à cette fête et il fut le premier à célébrer la Fête des cabanes sur la terre. 

19 Et durant ces 7 jours il apportait chaque jour sur l’autel une offrande au feu à 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH) de 2 bœufs, 2 béliers, 7 moutons et un bouc en sacrifice du péché pour faire expiation pour lui et pour sa semence, et une offrande de remerciement de 7 béliers, 7 petits, 7 moutons et 7 boucs et leurs offrandes de fruit et leurs offrandes de boisson, et il brûla sur l’autel un sacrifice de choix pour 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH)  toute la graisse, comme une douce saveur odorante. 

20 Et matin et soir il brûlait des substances parfumées d’oliban, galbanum et nataf et nard et myrrhe et épice et baume, il offrit toutes ces 7 broyées, mélangées ensemble en parts égales [et] pures. 

21 Et il célébra cette fête durant 7 jours, se réjouissant de tout son cœur et de toute son âme, lui et tous ceux qui étaient dans sa maison et il n’y avait pas d’étranger avec lui, ni personne qui n’était incirconcis. 

22 Et il bénit son Créateur qui l’avait créé dans sa génération, car Il l’avait créé selon son bon plaisir, car il savait et percevait que de lui s’élèverait le plant de justice pour les générations éternelles et de lui une semence sainte pour qu’elle devienne comme Celui qui a fait toutes choses. 

23 Et il bénit et se réjouit et il appela le nom de cette fête, la Fête de 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH), une joie agréable pour le Plus-haut Elohim. 

24 Et nous le bénîmes à toujours et toute sa semence après lui, à travers toutes les générations de la terre parce qu’il célébra cette fête en sa saison, suivant le témoignage des tablettes célestes.

25 Pour cette raison il est ordonné sur les tablettes célestes concernant Israël, qu’ils doivent célébrer la Fête des cabanes avec joie, agréable devant 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH), chaque année dans le 7e mois, pendant 7 jours - un statut pour toujours à travers leurs générations. 

26 Et pour cela il n’y a pas de limite de jours, car cela est ordonné à toujours concernant Israël, qu’ils doivent la célébrer et loger dans des cabanes et placer des guirlandes sur leurs têtes et prendre des branches feuillues et saules du ruisseau. 

27 Et Abraham prit des branches de palmiers et le fruit de bons arbres et tournait chaque jour autour de l’autel avec les branches, 7 fois [par jour] le matin il louait et remerciait avec joie son Elohim pour toutes choses.


 Chapitre 1-2-3-4-5-6-7-8-9-10-11-12-13-14-15-16-17-18-19-20-21-22-23-24-25-26-27-28-29-30-31-32-33-34-35-36-37-38-39-40-41-42-43-44-45-46-47-48-49-50

ונרא אל אברהם בראש החודש הרביעי באלוני ממרא ונדברנו אתו:
And on the new moon of the fourth month we appeared unto Abraham, at the oak of Mamre, and we talked with him,
וגם גלינו את אוזנו כי בן ינתן לו משרה אשתו:
and we announced to him that a son would be given to him by Sarah his wife.
ותצחק שרה בשומעה כי דברנו את הדבר הזה אל אברהם:
And Sarah laughed, for she heard that we had spoken these words with Abraham,
ונוכיח אותה ותירא ותכחש לאמור לא צחקתי:
and we admonished her, and she became afraid, and denied that she had laughed on account of the words.
ונאמר לה את שם בנו אשר נחרת ונכתב על לוחות השמים הוא יצחק:
And we told her the name of her son, as his name is ordained and written in the heavenly tables (i.e.) Isaac.
וכאשר נשוב אליה למועד תהר ללדת בן:
And (that) when we returned to her at a set time, she would have conceived a son.

ובחודש ההוא עשה אלוהים את משפטו בערי סדום ועמורה וצבוים ובכל ארץ הירדן:
And in this month the Lord executed his judgments on Sodom, and Gomorrah, and Zeboim, and all the region of the Jordan,

וישרפם באש ובגופרית ויאבדם עד היום הזה כפי אשר ספרנו לך על אודות כל מעשיהם:
and He burned them with fire and brimstone, and destroyed them until this day, even as [lo] I have declared unto thee all their works,
כי היו רעים וחטאים מאוד ויטמאו ויזנו ויתעיבו עלילה על הארץ:
that they are wicked and sinners exceedingly, and that they defile themselves and commit fornication in their flesh, and work uncleanness on the earth.
בעבור זה עשה ה' את המשפט באף ובחמה עשה כתועבת סדום את המשפט בסדום:
And, in like manner, God will execute judgment on the places where they have done according to the uncleanness of the Sodomites, like unto the judgment of Sodom.
ואת לוט הצלנו כי זכר אלוהים את אברהם ויוציאהו מתוך ההפכה:
But Lot we saved; for God remembered Abraham, and sent him out from the midst of the overthrow.
אבל גם הוא ובנותיו חטאו חטאה על הארץ אשר לא נעשתה על הארץ מימי האדם עד הנה כי שכב האיש עם בתו:
And he and his daughters committed sin upon the earth, such as had not been on the earth since the days of Adam till his time; for the man lay with his daughters.
והנה נחרץ על כל זרעו ונחרת בלוחות להשמידם ולהכריתם ולעשות משפט בהם כמו בסדום לבלתי השאיר לו זרע על הארץ ביום הפקודה:
And, behold, it was commanded and engraven concerning all his seed, on the heavenly tables, to remove them and root them out, and to execute judgment upon them like the judgment of Sodom, and to leave no seed of the man on earth on the day of condemnation.

ובחודש ההוא נסע אברהם מחברון וילך וישב בין קדש ובין שור בהרי גרר:
And in this month Abraham moved from Hebron, and departed and dwelt between Kadesh and Shur in the mountains of Gerar.
ובחצי החודש החמישי נסע משם וישב בבאר שבע:
And in the middle of the fifth month he moved from thence, and dwelt at the Well of the Oath.
ובחצי החודש השישי פקד ה' את שרה ויעש לה כאשר אמר:
And in the middle of the sixth month the Lord visited Sarah and did unto her as He had spoken, and she conceived.
ותהר ותלד בן בחודש השלישי בחצי החודש כאשר דבר אלוהים את אברהם:
And she bare a son in the third month, and in the middle of the month, at the time of which the Lord had spoken to Abraham,
בחג בכורי הקציר נולד יצחק וימל אברהם את בנו ביום השמיני:
on the festival of the first-fruits of the harvest, Isaac was born.
And Abraham circumcised his son on the eighth day:
והוא הראשון אשר נמול על פי הברית כמצווה עד עולם:
he was the first that was circumcised according to the covenant which is ordained for ever.
ובשנה השישית לשבוע הרביעי באנו אל אברהם בבאר שבע ונרא אליו כאשר אמרנו אל שרה כי נבוא אליה:
And in the sixth year of the fourthweek we came to Abraham, to the Well of the Oath, and we appeared unto him [as we had told Sarah that we should return to her,

והיא הרתה ללדת בן ונשוב בחודש השביעי ונמצא את שרה הרה לפנינו:
and she would have conceived a son.
And we returned in the seventh month, and found Sarah with child before us]
ונברך את שרה ונספר לשרה את כל אשר צווינו על אודותיו כי לא ימות עד אשר אם הוליד ששה בנים:
and we blessed him, and we announced to him all the things which had been decreed concerning him, that he should not die till he should beget six sons more,
וכי יראה אותם בטרם ימות וכי רק ביצחק יקרא שמו וזרעו:
and should see (them) before he died; but (that) in Isaac should his name and seed be called:
וכי כל זרע בניו עובדי אלילים יהיו ובגוים יתחשבו אך מבני יצחק יהיה האחד לזרע קודש ובגוים לא יתחשב:
And (that) all the seed of his sons should be Gentiles, and be reckoned with the Gentiles; but from the sons of Isaac one should become a holy seed, and should not be reckoned among the Gentiles.
כי אם נחלת עליון יהיה וביראי ה' יהיה כל זרעו להיות לה אוצר סגולה מכל העמים ולהיות לממלכה ולגוי קדוש:
For he should become the portion of the Most High, and all his seed had fallen into the possession of God, that it should be unto the Lord a people for (His) possession above all nations and that it should become a kingdom and priests and a holy nation.
ונסע לדרכנו ונספר לשרה את כל אשר דברנו אתו וישמחו שניהם יחדו שמחה גדולה מאוד:
And we went our way, and we announced to Sarah all that we had told him, and they both rejoiced with exceeding great joy.

ויבן שם מזבח לה אשר הציל ושמח אותו בארץ מגוריו ויעש חג שמחה בחודש הזה שבעת ימים אצל המזבח אשר בנה בבאר שבע ויבן סוכות לו ולעבדיו בחג הזה:
And he built there an altar to the Lord who had delivered him, and who was making him rejoice in the land of his sojourning, and he celebrated a festival of joy in this month seven days, near the altar which he had built at the Well of the Oath.
And he built booths for himself and for his servants on this festival,
ויעש את החג בראשונה על הארץ ובשבעת הימים האלה הקריב מדי יום ביומו על המזבח אשֶה לה:
and he was the first to celebrate the feast of tabernacles on the earth.
And during these seven days he brought each day to the altar a burnt-offering to the Lord,
פרים שבעה שעירי עזים שנים אילים שנים כבשים שבעה שעיר עזים אחד לחטאת לכפר בו בעדו ובעד זרעו:
two oxen, two rams, seven sheep, one he-goat, for a sin-offering, that he might atone thereby for himself and for his seed.
ולתודה אילים שבעה שעירי עזים שבעה כבשים שבעה עגלים בני בקר שבעה על מנחותיהם ונסכיהם:
And, as a thank-offering, seven rams, seven kids, seven sheep, and seven he-goats, and their fruit-offerings and their drink-offerings;
על כל חלבם הקטיר על המזבח אשה עולה לריח ניחוח:
and he burnt all the fat thereof on the altar, a chosen offering unto the Lord for a sweet smelling savour.

בבוקר ובערב הקטיר לבונה וחלבנה ונטף ונרד ומור ושחלת וקושט כל שבעת האלה הקריב שחוק בד בבד ממולח טהור:
And morning and evening he burnt fragrant substances, frankincense and galbanum, and stacte, and nard, and myrrh, and spice, and costum; all these seven he offered, crushed, mixed together in equal parts (and) pure.
ויעש את החג הזה שבעת ימים בשמחו בלבו ובכל נפשו וכל אשר היו בביתו וכל זר וכל ממזר לא היו אתו:
And he celebrated this feast during seven days, rejoicing with all his heart and with all his soul, he and all those who were in his house; and there was no stranger with him, nor any that was uncircumcised.
ויברך את בוראו אשר יצר אותו בדורו כי כרצונו ברא אותו:
And he blessed his Creator who had created him in his generation, for He had created him according to His good pleasure;
כי ידע והכיר כי ממנו יצא צמח הצדקה לדורות עולמים וכמו כן יצא ממנו הזרע הקדוש ממנו אשר עשה את הכל:
for He knew and perceived that from him would arise the plant of righteousness for the eternal generations, and from him a holy seed, so that it should become like Him who had made all things.
ויברך אותו ויקרא את שם החג הזה חג לה וישמח בשמחה הטובה בעיני אל עליון:
And he blessed and rejoiced, and he called the name of this festival the festival of the Lord, a joy acceptable to the Most High God.

ונברך אותו לעולם ואת כל זרעו אחריו לכל דורות הארץ עקב אשר עשה ביום ההוא את החג הזה על פי עדות לוחות השמים:
And we blessed him for ever, and all his seed after him throughout all the generations of the earth, because he celebrated this festival in its season, according to the testimony of the heavenly tables.
על כן נחרת על לוחות השמים לישראל כי יעשו את חג הסוכות שבעת ימים בשמחה בחודש השביעי לרצון לפני ה' לחוק עולם בדורותיהם לכל ימות עולמים ושנים:
For this reason it is ordained on the heavenly tables concerning Israel, that they shall celebrate the feast of tabernacles seven days with joy, in the seventh month, acceptable before the Lord--a statute for ever throughout their generations every year.
ואין לחג הזה קץ הימין כי אם לעולם נועד על ישראל כי יעשו אותו וישבו בסוכות ויענדו עטרות ציץ על ראשם:
And to this there is no limit of days; for it is ordained for ever regarding Israel that they should celebrate it and dwell in booths, and set wreaths upon their heads,
וכאשר יקחו ענף ערבה עבות מן הנחל ככה לקח אברהם לולבי כפות תמרים ופרי עץ הדר:
and take leafy boughs, and willows from the brook.
And Abraham took branches of palm trees, and the fruit of goodly trees,
ויסוב יום ביום עם הענפים את המזבח שבע פעמים ביום ובבוקר הילל והודה לאלוהיו על כל בשמחה:
and every day going round the altar with the branches seven times [a day] in the morning, he praised and gave thanks to his God for all things in joy.