dimanche 14 juillet 2013

Yobelim 5


Yobelim/Jubilés Chapitre 5


 Chapitre 1-2-3-4-5-6-7-8-9-10-11-12-13-14-15-16-17-18-19-20-21-22-23-24-25-26-27-28-29-30-31-32-33-34-35-36-37-38-39-40-41-42-43-44-45-46-47-48-49-50


1 Et cela arriva lorsque les enfants des hommes commencèrent à se multiplier à la surface de la terre et que des filles leur étaient nées, à une certaine année de ce jubilé les anges d'Elohim les virent, car elles étaient belles à regarder, et se prirent des femmes parmi toutes celles qu’ils choisirent et elles leur portèrent des fils qui étaient géants.

2 Et les sans-Torah augmentèrent sur la terre et toute chair corrompit sa voie, hommes et bétail et bêtes et oiseaux pareillement, eux tous corrompirent leurs voies et leurs règles et ils commencèrent à se dévorer entre eux. Et les sans-Torah augmentèrent sur la terre et toute imagination des pensées des hommes [était] sans cesse au mal.

Et Elohim regarda sur la terre et voici, c’était corrompu et toute chair transgressait ses règles et tout ce qui était sur la terre avait fait toutes les sortes de mal devant ses yeux et Il dit qu’Il détruirait de la surface de la terre les hommes et toute chair qu’Il avait créés.

4 Mais Noah trouva grâce devant les yeux de 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH), mais contre les anges qu’Il avait envoyés sur la terre Il était extrêmement en colère et Il donna ordre de leur soustraire toute autorité et nous instruisit de les attacher dans les abîmes de la terre et voici, ils sont attachés en plein centre et sont [gardés] séparés.

Et un Commandement sortit devant sa Face contre leurs fils pour qu’ils soient frappés par une épée et soient retirés de dessous le ciel. Et il envoya son épée au milieu d’eux afin que chacun tue son semblable. Et ils commencèrent à tous se tuer jusqu’à ce qu’ils tombent par l’épée et soient tous détruits de la terre.

Et leurs pères furent témoins [de leur destruction] et après cela ils furent attachés pour toujours dans les abîmes de la terre jusqu’au jour de la grande condamnation, lorsque le jugement sera exécuté sur tous ceux qui ont corrompu leurs voies et leurs travaux devant 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH)

7 Et Il détruisit toutes leurs traces et il ne resta pas un seul d’entre eux qu’il n’avait entièrement jugé suivant sa cruauté.

Et Il dit : Mon Souffle n’habitera pas toujours en l’homme, car ils sont de chair aussi et leurs jours seront de 120 ans.

Et Il créa une nature droite et nouvelle en tous ses travaux afin qu’ils ne pèchent pas hors de leur propre nature mais qu’ils soient toujours tous droits, chacun selon son espèce.

10 Et le jugement de tous est ordonné et écrit sur les tablettes célestes de justice tel que [le jugement de] tous ceux qui se détournent et ne marchent pas selon le chemin qui est ordonné pour eux d’y marcher ; le jugement est écrit pour chaque créature et pour chaque espèce.

11 Et il n’y a rien [qui n’est pas jugé] dans le ciel ou sur la terre ou dans la lumière ou la noirceur ou au shéol ou dans la profondeur ou dans un endroit obscur, et tous leurs jugements sont ordonnés, écrits et gravés, Il jugera vis-à-vis de tous, le grand selon sa grandeur, le petit selon sa petitesse et chacun selon sa voie.

12 S’Il dit qu’il exécutera jugement sur chacun, il n’est pas celui qui favorise [aucune] personne, ni celui qui reçoit des cadeaux ; si l’un donne tout ce qu’il a sur la terre, Il ne favorisera pas les cadeaux ou [aucune] personne, ni n’acceptera quelque chose de ses mains, car il est un Juste juge.

13 Et des enfants d’Israël, il est écrit et ordonné que s’ils se tournent vers Lui avec rectitude, il pardonnera toutes leurs transgressions et pardonnera tous leurs péchés. Il est écrit et ordonné qu’Il fera grâce à tous ceux qui se détourneront de leur faute, une fois par année.

14 Et de tous ceux qui corrompirent leurs voies et leurs pensées avant le déluge, aucune personne humaine ne fut laissée indemne excepté Noah seul, car sa personne fut acceptée en partie pour ses fils que [Elohim] sauva des eaux du déluge pour son compte parce que son cœur était droit dans toutes ses voies et suivant ce qui avait été ordonné le concernant, qu’il ne s’était pas détourné de tout ce qui lui avait été commandé.

15 Et 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH) dit qu’Il voulait détruire toute chose qui était sur la terre, hommes et bétail ensemble et bêtes et volatiles de l’air et ce qui bouge sur la terre. Et Il commanda à Noah de se faire une arche pour qu’Il se sauve des eaux du déluge.

16 Et [à la tête du premier mois] dans la 5e année de la 5e semaine du 26jubilé d’années, Noah fit l’arche en tous points comme Il lui commanda.

17 Et il entra dans le 2e mois de la 6e [année] et Il entra dans l’arche à la tête du mois jusqu’au 16 du 2e mois avec tous ceux que nous lui amenions, et 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH) la referma de l’extérieur au 17e soir.

18 Et 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH) ouvrit 7 portes d’eau du ciel et du grand abîme les entrées des fontaines au nombre de 7 entrées; et les portes d’eau commencèrent à déverser l’eau du ciel et les fontaines de l’abîme envoyèrent aussi leurs eaux pendant 40 jours et 40 nuits jusqu’à ce que le monde entier soit immergé d’eau. 

19 Et les eaux s’accrurent sur la terre et s’élevèrent de 15 coudées d’eau par-dessus toutes les hautes montagnes, et l’arche fut élevée au-dessus de la terre et se mouvait à la surface des eaux.

20 Et l’eau prévalut sur la face de la terre 5 mois, 150 jours, et l’arche alla s’arrêter au sommet de Lubar, une des montagnes d’Ararat.

21 Et [à la tête] du 4e mois les portes d’eau du ciel furent contenues et les fontaines du grand abîme furent fermées.

22 Et à la tête du 7e mois, toutes les entrées des abîmes de la terre furent ouvertes et l’eau commença à descendre dans l’abîme en-dessous.

23 Et à la tête du 10e mois les sommets des montagnes se voyaient.

24 Et à la tête du 1er mois la terre fut visible.

25 Et dans la 7e année de la 5e semaine, les eaux disparurent dessus la terre.

26 Et au 17e jour du 2e mois la terre était sèche et au 27e jour il ouvrit l’arche et renvoya bêtes et bétail et oiseaux et toute chose mouvante.


 Chapitre 1-2-3-4-5-6-7-8-9-10-11-12-13-14-15-16-17-18-19-20-21-22-23-24-25-26-27-28-29-30-31-32-33-34-35-36-37-38-39-40-41-42-43-44-45-46-47-48-49-50

ויהי כי החלו בני האדם לרוב על פני כל האדמה ובנות ילדו להם:
And it came to pass when the children of men began to multiply on the face of the earth and daughters were born unto them,
ויראו מלאכי האלוהים בשנה אחת ליובל הזה כי טובות הנה למראה ויקחו אותן להם לנשים מכל אשר בחרו ותלדנה להם בנים אשר היו לנפילים:
that the angels of God saw them on a certain year of this jubilee, that they were beautiful to look upon; and they took themselves wives of all whom they chose, and they bare unto them sons and they were giants.
והחמס מלא את הארץ וכל בשר השחית את דרכו מאדם עד בהמה עד חית הארץ עד עוף השמים ועד כל רמש על האדמה:
And lawlessness increased on the earth and all flesh corrupted its way, alike men and cattle and beasts and birds and everything that walketh on the earth
כולם השחיתו את דרכם ואת סדרם ויחלו לטרוף איש אחיו:
-all of them corrupted their ways and their orders, and they began to devour each other,
והחמס מלא את הארץ וכל יצר מחשבות לב בני אדם היה רק רע כל היום:
and lawlessness increased on the earth and every imagination of the thoughts of all men (was) thus evil continually.

וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה וכל בשר השחית את סדרו ויעשו כולם את הרע בעיניו כל אשר בארץ:
And God looked upon the earth, and behold it was corrupt, and all flesh had corrupted its orders, and all that were upon the earth had wrought all manner of evil before His eyes.
ויאמר למחות את האדם וכל בשר אשר ברא על פני האדמה:
And He said: "I shall destroy man and all flesh upon the face of the earth which I have created."
ונוח לבדו מצא חן בעיניו:
But Noah found grace before the eyes of the Lord.
ועל מלאכיו אשר שלח על הארץ חרה אפו מאוד ויאמר להשמידם:
And against the angels whom He had sent upon the earth, He was exceedingly wroth, and He gave commandment to root them out of all their dominion,
ויאמר אלינו נאסרה אותם במעמקי האדמה והנה הנם אסורים בתוכם ומפורדים:
and He bade us to bind them in the depths of the earth, and behold they are bound in the midst of them, and are (kept) separate.
ועל בניהם יצאה דת מאת פניו למחוץ אותם בחרב ולכלותם מתחת השמים:
And against their sons went forth a command from before His face that they should be smitten with the sword, and be removed from under heaven.
ויאמר לא ידון רוחי באדם לעולם כי בשר הוא והיו ימיו מאה ועשרים שנה:
And He said "Thy spirit will not always abide on man; for they also are flesh and their days shall be one hundred and twenty years."

 וישלח את חרבו ביניהם למען יכו איש את אחיו ויחלו להכות איש את אחיו עד אשר נפלו כולם לפי חרב ונשמדו מעל הארץ ועיני אבותיהם רואות:
And He sent His sword into their midst that each should slay his neighbour, and they began to slay each other till they all fell by the sword and were destroyed from the earth.
ואחרי כן נאסרו במעמקי האדמה עד יום המשפט הגדול כי אז ענוש יענשו כל אשר השחיתו את דרכיהם ואת עלילותיהם לפני ה':
And their fathers were witnesses (of their destruction), and after this they were bound in the depths of the earth for ever, until the day of the great condemnation when judgment is executed on all those who have corrupted their ways and their works before the Lord.
וישמד את כל משכנותיהם ולא נותר מהם עד אחד אשר לא שפט אותו ככל רעתם:
And He destroyed all from their places, and there was not left one of them whom He judged not according to all their wickedness.
ויעש לכל ברואיו רוח חדש ונכון אשר לא יחטאו לעולמים בקרבם וכל איש יצדק במולדתו לעד:
And He made for all His works a new and righteous nature, so that they should not sin in their whole nature for ever, but should be all righteous each in his kind alway.
ועונש כלהם נחרץ וחרות על לוחות השמים בלי עולתה:
And the judgment of all is ordained and written on the heavenly tables in righteousness

וכל הסרים מן הדרך אשר נועד להם ללכת בה אם לא ילכו בה העונש כתוב לכל קרב ולכל דור:
--even (the judgment of) all who depart from the path which is ordained for them to walk in; and if they walk not therein judgment is written down for every creature and for every kind.
ולא ינצל כל אשר בשמים ועל הארץ באור ובחושך בגיא צלמות ובתהום רבה ובמקום האופל:
And there is nothing in heaven or on earth, or in light or in darkness, or in Sheol or in the depth, or in the place of darkness (which is not judged);
וכל עונשם כלה ונחרץ וכתוב וחרות לכולם:
and all their judgments are ordained and written and engraved.
את הגדול ישפוט כגדלו ואת הצעיר כצעירתו ואת כל איש ואיש ישפוט על פי דרכו:
In regard to all He will judge, the great according to his greatness, and the small according to his smallness, and each according to his way.
ולא יקח שוחד באמרו כי ישב לשפוט את כל בשר:
And He is not one who will regard the person (of any), nor is He one who will receive gifts, if He saith that He will execute judgment on each:
וכי יתן לו איש את כל אשר על הארץ לא ישא פניו ולא יקח דבר מידו כי הוא השופט:
if one gave everything that is on the earth, He will not regard the gifts or the person (of any), nor accept anything at his hands, for He is a righteous judge.

ועל בני ישראל כתוב ומקויים לאמור אם יפנו אליו בצדקה יסלח לכל אשמם וישא לכל עוונם:
[And of the children of Israel it hath been written and ordained: If they turn to Him in righteousness, He will forgive all their transgressions and pardon all their sins.
כתוב ומקויים כי כל מודה ועוזב פשעיו ירוחם פעם אחת בשנה:
It is written and ordained that He will show mercy to all who turn from all their guilt once each year.]
אבל לא רוחמו כל אשר השחיתו את דרכם ואת יצרם לפני המבול אך נוח לבדו כי פניו נשאו בגלל הבנים אשר הציל למענהו ממי המבול:
And as for all those who corrupted their ways and their thoughts before the flood, no man's person was accepted save that of Noah alone; for his person was accepted in behalf of his sons, whom (God) saved from the waters of the flood on his account;
כי לבו היה צדיק בכל דרכיו כאשר צוה ולא עבר על כל אשר נפקד עליו:
for his heart was righteous in all his ways, according as it was commanded regarding him, and he had not departed from aught that was ordained for him.
ויאמר ה' יימח כל אשר בחרבה מכל הבהמה עד חית השדה ועוף השמים ועד הרמש הרומש על הארץ:
And the Lord said that He would destroy everything which was upon the earth, both men and cattle, and beasts, and fowls of the air, and that which moveth on the earth.
ויצו את נוח לעשות לו תיבה להנצל ממי המבול:
And He commanded Noah to make him an ark, that he might save himself from the waters of the flood.

ויעש נוח תיבה לכל אשר צוהו ביובל השבעה ועשרים בשבוע החמישי בשנה החמישית:
And Noah made the ark in all respects as He commanded him, in the twenty-seventh jubilee of years, in the fifth week in the fifth year (on the new moon of the first month).
ויבוא אליה בשנה השישית בו בחודש השני בראש החודש השני:
And he entered in the sixth (year) thereof, in the second month, on the new moon of the second month,
עד יום ששה עשר בו בא הוא וכל אשר הבאנו לו אל התיבה ויסגר ה' בעדו מחוץ ביום שבעה עשר בערב:
till the sixteenth; and he entered, and all that we brought to him, into the ark, and the Lord closed it from without on the seventeenth evening.
וה פתח שבע ארובות שמים להמטיר מים מן השמים על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה:
And the Lord opened seven flood-gates of heaven, And the mouths of the fountains of the great deep, seven mouths in number. And the flood-gates began to pour down water from the heaven forty days and forty nights,
וגם מעינות התהום העלו מים עד כי מלא כל העולם מים:
And the fountains of the deep also sent up waters, until the whole world was full of water.
ויגברו המים על הארץ חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים על כל ההרים הגבהים:
And the waters increased upon the earth Fifteen cubits did the waters rise above all the high mountains,

ותרום התיבה מעל הארץ ותלך על פני המים לז== ויהיו המים על פני הארץ חמשה חודשים חמישים ומאת יום:
And the ark was lift up above the earth, And it moved upon the face of the waters.
And the water prevailed on the face of the earth five months-one hundred and fifty days.
ותלך ותנח על ראש הלובָר אחר הרי אררט:
And the ark went and rested on the top of Lûbâr, one of the mountains of Ararat.
ובחודש הרביעי נסכרו מעינות תהום רבה וארובות השמים נכלאו:
And (on the new moon) in the fourth month the fountains of the great deep were closed and the flood-gates of heaven were restrained;
ובראש החודש השביעי נבקעו כל מעינות תהומות הארץ וזרם המים החל לרדת אל תחתית התהום:
and on the new moon of the seventh month all the mouths of the abysses of the earth were opened, and the water began to descend into the deep below.
ובראש החודש העשירי נראו ראשי ההרים:
And on the new moon of the tenth month the tops of the mountains were seen,
ובראש החודש הראשון נראתה האדמה וישובו המים מעל הארץ הלוך ושוב בשבוע החמישי בשנה השביעית בו:
and on the new moon of the first month the earth became visible.
And the waters disappeared from above the earth in the fifth week in the seventh year thereof,

ובשבעה עשר יום לחודש השני יבשה הארץ:
and on the seventeenth day in the second month the earth was dry.
ובשבעה ועשרים יום הסיר את מכסה התיבה וישלח מתוכה את חית הארץ ועוף השמים והרמש:
And on the twenty-seventh thereof he opened the ark, and sent forth from it beasts, and cattle, and birds, and every moving thing.