lundi 15 juillet 2013

Yobelim 50


Yobelim/Jubilés Chapitre 50


 Chapitre 1-2-3-4-5-6-7-8-9-10-11-12-13-14-15-16-17-18-19-20-21-22-23-24-25-26-27-28-29-30-31-32-33-34-35-36-37-38-39-40-41-42-43-44-45-46-47-48-49-50


1 Et après cette loi, je te fis connaître les jours de repos dans le désert du Sin[aї] qui est entre Elim et Sinaï ; je t’appris les repos de la terre sur le mont Sinaï et je t’appris les années de jubilés des repos d’années, mais l’année je ne te l’ai pas dit jusqu’à ce que vous entriez dans la terre que vous allez posséder.

2 Et la terre aussi gardera ses repos lorsqu’ils y habiteront et ils connaitront l’année du jubilé.

3 Pour cette raison j’ai ordonné pour toi les années-semaines et les années et les jubilés : il y a 49 jubilés des jours de Adam jusqu’à ce jour et 1 semaine et 2 ans. 

4 Et il y a encore 40 ans à venir pour apprendre les Commandements de 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH) jusqu’à ce qu’ils passent par-dessus jusqu’à la terre de Canaan en traversant le Jourdain vers l’OUEST.

5 Et les jubilés passeront jusqu’à ce qu’Israël soit nettoyés de toute faute de fornication et d’impureté, de pollution et péché et erreur, et habite en confiance sur toute la terre, et il n’y aura plus un satan (adversaire) ni aucun démon, et la terre sera propre à ce moment-là à toujours.

6 Et voici les commandements concernant les repos - je [les] ai écrit pour toi, et tous les jugements de ses lois :

7 – 6 jours tu travailleras mais le 7e jour est le Shabbat de 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH) ton Elohim. 

8 En cela tu ne feras aucune manière de travail, toi et tes fils, et tes serviteurs et tes servantes, et tout ton bétail et l’habitant qui est aussi avec toi. 

9 Et l’homme qui y fera quelque travail mourra. Quiconque exècre ce jour, quiconque couche avec [sa] femme * ou quiconque dit qu’il va faire cela, qui établiera de voyager pour y acheter ou vendre, et quiconque apporte de l’eau qu’il n’a pas préparée pour lui au 6e jour, et quiconque prend quelque poids à porter hors de sa tente ou hors de sa maison mourra. 

Cela rejoint bien la pensée d'autres passages dans la Torah.
Quand Elohim descendit sur la montagne :
Shémoth-Exode 19:14-15 (Septante)
"Moïse descendit donc de la montagne vers le peuple ; il les purifia, et ils lavèrent leurs vêtements. Puis, il dit au peuple : Tenez-vous prêts ; pendant trois jours ne vous approchez point de vos femmes."


Quand l'homme couche avec sa femme, l'homme et la femme sont en état d'impureté dans la Torah donc cela va tout à fait dans le sens de la Torah.
Ensuite pour la punition de mort, toute profanation du shabbat est punit de mort dans la Torah, ramasser du bois, ect...

Autre passage qui montre qu'il y a bien des cas où Elohim interdit les rapports sexuels dans le couple :

Lévitique 20:18 (Septante)
"Si un homme a commerce (couche) avec une femme pendant ses menstrues, et qu'il ait mis sa nudité à découvert, ils seront tous les deux exterminés du sein de leur famille : Lui, pour avoir dévoilé la fontaine ; elle, pour avoir montré le flux de son sang."


Le Shabbat est le jour Saint consacré à YHWH donc les rapports sexuels sont interdits dans le couple ce jour-là.


10 Tu ne feras aucun travail du tout le jour du Shabbat sauf ce que tu as préparé pour toi le 6e jour comme à manger et boire et te reposeras et garderas le repos de tout travail en ce jour et béniras 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH) ton Elohim qui t’a donné un jour de fête et un jour saint, et un jour du royaume saint pour tout Israël. 

11 Que ce jour soit parmi leurs jours pour toujours, car grand est l’honneur que 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH)  donna à Israël afin qu’ils puissent manger et boire et être satisfaits en ce jour de fête en s’y reposant de tout leur travail qui revient au travail des enfants des hommes sauf de brûler de l’encens et d’apporter des oblations et des sacrifices devant 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH) pour les jours et pour les Shabbats. 

12 Ce travail seul sera fait les jours de Shabbat dans le sanctuaire de 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH) ton Elohim afin qu’ils puissent expier pour Israël par un sacrifice continuel d’un jour à l’autre comme un mémorial de complaisance devant 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH) afin qu’il les accepte toujours d’un jour à l’autre comme tu as été commandé. 

13 Et tout homme qui y fera un quelconque travail ou partira faire une course ou labourer [sa] ferme, que ce soit dans sa maison ou un autre endroit, et quiconque allume un feu ou monte sur une bête quelconque ou voyage par bateau sur la mer et quiconque frappe ou tue n’importe quoi, ou abatte une bête ou un oiseau ou quiconque attrape un animal ou un oiseau ou un poisson ou quiconque humilie son âme ou fait la guerre durant les Shabbats ; *

14 l’homme qui fera une de ces choses durant le Shabbat mourra, afin que les enfants d’Israël observent les Shabbats conformément aux ordres concernant les Shabbats de la terre comme il est écrit sur les tablettes qu’Il a mises dans mes mains afin que j’inscrive pour toi les lois des saisons et les saisons conformément à la partition de leurs dates. Ceci complète le compte de la partition des dates.

* Explication : L'interdiction de labourer se trouve dans les autres textes de la Torah.
L'interdiction d'allumer un feu aussi se trouve dans les autres textes de la Torah.
L'interdiction de faire une course le jour même du Shabbat est traduit aussi par "faire un voyage"  donc une idée de partir au loin, peut-être en rapport avec le fait de monter sur une monture, car l'idée du voyage consiste à parcourir une longue distance, les coursiers sur les chevaux parcouraient de longues distances pour annoncer des nouvelles ou apporter des choses, d'où peut-être cette traduction en Français "d'interdit pour faire une course."
L'interdiction de monter une bête est aussi liée au fait qu'il est dit que les animaux aussi doivent se reposer le jour du Shabbat dans les autres Livres de la Torah.
L'interdit de voyager en bateau le jour même du Shabbat rejoint l'idée de partir au loin le jour-même du Shabbat, et aussi peut concerner les pécheurs en général qui doivent cesser de travailler ce jour-là, sur un bateau tout l'équipage travaille en ce jour pour faire naviguer le bâteau soit pour voyager soit pour la pêche. 
L'interdiction de tuer quoi que ce soit le jour du Shabbat rejoint aussi l'idée de cesser tout acte violent envers la création et de cesser de travailler car le plus souvent l'acte de tuer les animaux consiste à préparer la nourriture, donc à travailler.
Le fait de l'interdit d'humiler son âme a été traduit par le jeûne mais le jeûne en Hébreu se dit "Humilier ou affliger son âme" c'est à dire, le Shabbat est un jour de fête et de réjouissance et on ne doit pas le transformer en un jour de tristesse car c'est le Jour de YHWH.
On peut par exemple très bien ne pas manger le jour du Shabbat pour cause de santé ou parce que l'on a pas d'appétit sans que l'on s'afflige devant Elohim avec le sac et la cendre.
Voir les jeûnes de Moïse, d'Elie et de Yéshoua qui durèrent 40 jours d'affilés donc forcemment ils jeûnèrent des jours de Shabbats. Mais le jeûne ne signifie pas forcemment l'affliction. 
L'interdiction de faire la guerre le jour du Shabbat ne signifie pas ne pas se défendre en cas d'attaques le jour du Shabbat comme l'avaient très bien compris Matthathias et Juda Maccabées. Cette interdiction concerne le fait d'aller faire la guerre le jour du Shabbat sans que le peuple n'ait été attaqué, pour prendre des villes... L'interdit concerne les guerres offensives et non défensives.


 Chapitre 1-2-3-4-5-6-7-8-9-10-11-12-13-14-15-16-17-18-19-20-21-22-23-24-25-26-27-28-29-30-31-32-33-34-35-36-37-38-39-40-41-42-43-44-45-46-47-48-49-50


ועל פי הדברים האלה על פי החוק הזה הודעתיך את ימי השבת במדבר סיני אשר בין אילם ובין סיני:

And after this law I made known to thee the days of the Sabbaths in the desert of Sin[ai], which is between Elim and Sinai.

וגם את שבתות הארץ הגדתי לך על הר סיני ושנות היובל עם שנות השבת:

And I told thee of the Sabbaths of the land on Mount Sinai, and I told thee of the jubilee years in the sabbaths of years:

אכן את השנה מהם לא הגדתי לך עד בואך אל הארץ לרשתכם אותה:

but the year thereof have I not told thee till ye enter the land which ye are to possess.

ושבתה גם הארץ את שבתותיה בשבתם בקרבה וידעו את שנת היובל:

And the land also will keep its sabbaths while they dwell upon it, and they will know the jubilee year.

על כן הודעתי לך את השבועים ואת היובלים ארבעים ותשעה יובלים הם מימי האדם עד היום הזה ושבוע אחד ושנתיים:

Wherefore I have ordained for thee the year-weeks and the years and the jubilees: there are forty-nine jubilees from the days of Adam until this day, and one week and two years

ועוד ארבעים שנה לפניך לדעת את מצות ה' עד עברם שמה לעת המעבר אל ארץ כנען בעברם את הירדן לפאת מערבה:

and there are yet forty years to come (lit. "distant for learning the commandments of the Lord, until they pass over into the land of Canaan, crossing the Jordan to the west.

והיובלים יסופו עד אשר יטהר ישראל מכל זנונים ואשם וטומאה ודופי וחטא ופשע וישב לבטח בכל הארץ ולא יעמוד לנגדו שטן וכל רע והארץ תטהר מעתה ועד עולם:

And the jubilees will pass by, until Israel is cleansed from all guilt of fornication, and uncleanness, and pollution, and sin, and error, and dwelleth with confidence in all the land, and there will be no more a Satan or any evil one, and the land will be clean from that time for evermore.

והנה גם את מצות השבתות כתבתי לך וכל משפטי חוקיה ששת ימים תעשה המלאכות וביום השביעי שבת לה אלוהיכם:

And behold the commandment regarding the Sabbaths--I have written (them) down for thee and all the judgments of its laws.
Six days wilt thou labour, but on the seventh day is the Sabbath of the Lord your God.

לא תעשו בו כל מלאכה אתם ובניכם ועבדיכם ואמהותיכם וכל בהמתכם והגר אשר אתך והאיש העושה כל מלאכה יומת:

In it ye shall do no manner of work, ye and your sons, and your men-servants and your maid-servants, and all your cattle and the sojourner also who is with you.
And the man that doeth any work on it shall die:

איש איש אשר יחלל את היום הזה אשר ישכב עם אשתו ואשר אמור יאמר לצאת בו לדרכו או מכל מקנה וממכר ואשר ישאב מים ולא הכינם לו מיום השישי והנושא משא הלאה מאוהלו או מביתו מות יומת:

whoever desecrateth that day, whoever lieth with (his) wife or whoever saith he will do something on it, that he will set out on a journey thereon in regard to any buying or selling: and whoever draweth water thereon which he had not prepared for himself on the sixth day, and whoever taketh up any burden to carry it out of his tent or out of his house shall die.


לא תעשו כל מלאכה ביום השבת אם לא הכינותם לכם ביום הששי לאכול ולשתות ולנוח ולשבות מכל מלאכה ביום הזה ולברך את ה' אלוהיכם אשר נתן אותו לכם למועד:

Ye shall do no work whatever on the Sabbath day save that ye have prepared for yourselves on the sixth day, so as to eat, and drink, and rest, and keep Sabbath from all work on that day, and to bless the Lord your God, who has given you a day of festival,

ויום קדוש ויום מלכות קדושה לכל ישראל יהיה היום הזה בחייכם כל הימים:

and a holy day: and a day of the holy kingdom for all Israel is this day among their days for ever.

כי גדול הכבוד אשר נתן ה' לישראל כי יאכלו וישתו וישבעו במועד הזה וינוחו מכל מלאכה אשר ישעה בה האדם לבד מהקטיר קטורת והקרב מנחה ועולה לפני ה' בימי השבת:

For great is the honour which the Lord hath given to Israel that they should eat and drink and be satisfied on this festival day, and rest thereon from all labour which belongeth to the labour of the children of men, save burning frankincense and bringing oblations and sacrifices before the Lord for days and for Sabbaths.

המלאכה הזאת לבדה תעשה בימי השבת בימי בית מקדש ה' אלוהיכם לכפר על ישראל תמיד ויום יום בקרבן לזכרון ניחוח לרצון לפני ה' בכל ימי השנה כאשר צווית:

This work alone shall be done on the Sabbath-days in the sanctuary of the Lord your God; that they may atone for Israel with sacrifice continually from day to day for a memorial well-pleasing before the Lord, and that He may receive them always from day to day according as thou hast been commanded


וכל איש אשר יעשה מלאכה וילך בדרך ויכלכל את בהמתו בבית או במקום אחר ואשר יבעיר אש או ירכב על כל בהמה או ילך באניה על הים:

And every man who doeth any work thereon, or goeth a journey, or tilleth (his) farm, whether in his house or any other place, and whoever lighteth a fire, or rideth on any beast, or travelleth by ship on the sea,

ואיש אשר יכה או ימית ואשר ישחט חיה או עוף ואשר יצוד חיה ועוף ודגים ואשר יענה את נפשו ואשר יעשה מלחמה ביום השבת:

and whoever striketh or killeth anything, or slaughtereth a beast or a bird, or whoever catcheth an animal or a bird or a fish, or whoever fasteth or maketh war on the Sabbaths:

כל העושה מאלה ביום השבת מות יומת למען ישמרו בני ישראל את השבת על פי המצוות על שבתות הארץ:

The man who doeth any of these things on the Sabbath shall die, so that the children of Israel shall observe the Sabbaths according to the commandments regarding the Sabbaths of the land,

כאשר העתיק מעל לוחות השמים אשר נתן לי בידי לבעבור אכתוב לך את חוקי העת ואת העת על פי חלוקת ימיה:

as it is written in the tables, which He gave into my hands that I should write out for thee the laws of the seasons, and the seasons according to the division of their days. Herewith is completed the account of the division of the days.







Yobelim 49


Yobelim/Jubilés Chapitre 49


 Chapitre 1-2-3-4-5-6-7-8-9-10-11-12-13-14-15-16-17-18-19-20-21-22-23-24-25-26-27-28-29-30-31-32-33-34-35-36-37-38-39-40-41-42-43-44-45-46-47-48-49-50


1 Souviens-toi du Commandement que 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH) te commanda concernant la pâque, que vous devez la célébrer dans sa saison au 14e jour du 1e mois, que tu dois la sacrifier avant la nuit (entre les soirs)

2 et qu’ils en mangent de nuit le soir du 15 au moment du coucher du soleil, *


* Explication : le soir dit du 15 ici est le soir du 14 qui fait partie de la journée du 15.
_ Jour 14 = Soir du 13 + Jour du 14 = Préparation de la Pâque+Sacrifice _

_ Jour 15 = Soir du 14 (Repas de Pâque) + Jour du 15_ 


3 car en cette nuit - le commencement de la fête et le commencement de la joie – vous avez mangé la pâque en Égypte alors que tous les pouvoirs de mastema étaient relâchés pour tuer tous les premiers-nés de la terre d’Égypte, du premier-né de pharaon jusqu’au premier-né des servantes captives au moulin et du bétail.

4 Et cela est le signe que 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH) leur donna : à chaque maison sur les linteaux sur lesquels on voyait le sang d’un agneau (ou bélier) d’un an, dans [cette] maison ils ne devaient pas entrer pour tuer mais devaient passer par [dessus] afin que tous ceux qui étaient dans la maison soient saufs en raison que le signe de sang était sur ses linteaux.

5 Et les pouvoirs de 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH) firent tout conformément à ce que 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH) leur avait commandé et ils passèrent par-dessus tous les enfants d’Israël et le fléau ne vint pas sur eux pour détruire parmi eux aucune âme de bétail ou d’homme ou chien, mais le fléau fut très sévère en Égypte et il n’y avait aucune maison en Égypte où il n’y avait eu un mort et des pleurs et lamentation.

6 Et tout Israël mangea la chair de l’agneau (ou bélier) de pâque et burent du vin et glorifiaient et bénissaient et remerciaient 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH)  Elohim de leur pères, et furent prêts à sortir du joug d’Égypte et de la mauvaise servitude.

7 Et toi, rappelle-toi ce jour tous les jours de ta vie et observe-le d’année en année tous les jours de ta vie, une fois par année en ce jour conformément à la loi entière et ne [le] reporte par d’un jour à l’autre ou d’un mois à l’autre, car c’est une ordonnance éternelle et gravée sur les tablettes célestes concernant tous les enfants d’Israël, qu’ils doivent l’observer chaque année dans son jour, une fois par année, à travers toutes leurs générations, et il n’y a pas de limite de jours, car cela est ordonné pour toujours.

8 Et l’homme qui est libre d’impureté et qui ne viendrait pas l’observer à l’occasion de ce jour pour apporter une offrande acceptable devant 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH) et de manger et boire devant 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH) au jour de cette fête, cet homme qui est pur et à proximité sera retranché parce qu’il n’offre pas d’oblation à 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH) dans sa saison fixée, il portera la faute sur lui. 

9 Que les enfants d’Israël viennent et observent la pâque au moment de son jour fixé au 14e jour du 1e mois entre les soirs, de la 3e part du jour jusqu’à la 3e part de la nuit, car 2 portions du jour sont données à la lumière et une 3e portion à la nuit. 

10 C’est ce que 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH) te commanda que vous deviez l’observer entre les soirs et il n’est pas permis de le tuer durant une autre période du jour mais durant la période en bordure du soir jusqu’à la 3e part de la nuit et tout ce qui restera de sa chair, à compter de la 3e part de la nuit et avant, qu’ils le brûlent au feu.  

11 Et ils ne le cuiront pas à l’eau, ni ne le mangeront cru mais rôti au feu. Ils le mangeront avec diligence, avec sa tête à l’intérieur et ses pattes, ils le cuiront au feu et ne briseront aucun os, car des enfants d’Israël, aucun os ne sera écrasé.

12 Pour cette raison, 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH) commanda aux enfants d’Israël d’observer la pâque au moment du jour fixé et ils ne briseront aucun os, car c’est un jour de fête et un jour ordonné et il n’y aura pas de détour d’un jour à un autre, d’un mois à un autre, mais qu’au jour cette fête qu’il soit observé.

13 Et toi, commande aux enfants d’Israël d’observer la pâque à travers leurs jours, chaque année, une fois l’année au moment du jour fixé et il sera comme un mémorial très plaisant devant 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH) et aucun fléau ne viendra sur eux pour tuer ou frapper dans l’année qu’ils célèbreront la pâque en sa saison en respect dû à son Commandement. 

14 Et ils mangeront cela hors du Sanctuaire de 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH) mais en avant du Sanctuaire de 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH).

15 Et tout le peuple de la congrégation d’Israël la célèbrera à sa saison fixée. 

16 Et tout homme dont les jours atteignent 20 ans et plus en mangera dans (ou par) le Sanctuaire de votre Elohim devant 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH)  car cela est écrit et ordonné qu’ils doivent le manger dans (ou par) le Sanctuaire de 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH).

17 Et quand les enfants d’Israël viendront dans la terre qu’ils doivent posséder, dans la terre de Canaan, ils placeront le Tabernacle de 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH) au milieu de la terre dans l’une de leurs tribus jusqu’à ce que le Sanctuaire de 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH) soit construit dans le pays ; 

18 (jusqu'à ce) qu’ils viennent et célèbrent la pâque au milieu du Tabernacle de 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH) et qu’ils la tuent devant 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH) d’année en année. 

19 Et dans les jours que la Maison sera construite au Nom de 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH) dans la terre de leur héritage, ils iront là et tueront la pâque en soirée au coucher du soleil dans la 3e part du jour et ils offriront son sang au seuil de l’autel et placeront sa graisse sur le feu qui est sur l’autel et ils mangeront sa chair rôtie au feu dans (ou par) la cour de la Maison qui a été sanctifiée au Nom de 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH)

20 Et ils ne célèbreront pas la pâque dans leurs villes, ni dans un autre endroit sauf devant le Tabernacle de 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH) ou devant sa Maison où son Nom habite, et ils ne se détourneront pas de 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH).

21 Et toi, Moïse, commande aux enfants d’Israël d’observer les ordonnances de la pâque comme il t’a été commandé. 

22 Déclare-leur chaque année ainsi que la date de ses jours et la fête des pains sans levain afin qu’ils mangent du pain sans levain 7 jours [et] qu’ils observent sa fête et qu’ils apportent une oblation chaque jour durant ces 7 jours de joie devant 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH) sur l’autel de votre Elohim.

23 Vous célèbrerez cette fête avec la hâte avec laquelle vous êtes sortis d’Égypte jusqu’à ce que vous entriez au désert de Shur, car sur la plage de la mer, tu l’accomplis.


 Chapitre 1-2-3-4-5-6-7-8-9-10-11-12-13-14-15-16-17-18-19-20-21-22-23-24-25-26-27-28-29-30-31-32-33-34-35-36-37-38-39-40-41-42-43-44-45-46-47-48-49-50


זכור את המצוה אשר נתן ה' לך על דבר הפסח לשמור אותו במועדו בארבעה עשר לחודש הראשון:

Remember the commandment which the Lord commanded thee concerning the passover, that thou shouldst celebrate it in its season on the fourteenth of the first month,

כי תשחט אותו בין הערבים ויאכלו אותו בלילה ערב החמשה עשר מעת בא השמש:

that thou shouldst kill it before it is evening, and that they should eat it by night on the evening of the fifteenth from the time of the setting of the sun.

כי היום הזה הוא החג הראשון ויום ראשון לחג הפסח:

For on this night--the beginning of the festival and the beginning of the joy

ותאכלו את הפסח במצרים כאשר שולחו כל אילי משטמה להכות כל בכור מצרים מבכור פרעה עד בכור שפחת השבי אחר הרחים ועד הבהמה:

--ye were eating the passover in Egypt, when all the powers of Mastêmâ had been let loose to slay all the first-born in the land of Egypt, from the firstborn of Pharaoh to the first-born of the captive maidservant in the mill, and to the cattle.

וזה האות אשר נתן להם ה' אל כל בית אשר זורק דם השה על משקופו אל בית כזה לא יבואו להכות את הסגורים בו והיה כל אשר בבית נמלטו בהיות אות הדם על הדלת:

And this is the sign which the Lord gave them: Into every house on the lintels of which they saw the blood of a lamb of the first year, into (that) house they should not enter to slay, but should pass by (it), that all those should be saved that were in the house because the sign of the blood was on its lintels.


ומלאכי האלהים עשו את כל אשר צוה אותם ופסחו על כל בני ישראל:

And the powers of the Lord did everything according as the Lord commanded them, and they passed by all the children of Israel,

ולא היה בהם נגף להשחית מהם נפש כל חי אם בהמה או איש או אך כלב אחד:

and the plague came not upon them to destroy from amongst them any soul either of cattle, or man, or dog.

ובמצרים היתה המגפה גדולה מאוד ואין בית אשר אין שם מת ובכיה וצעקה:

And the plague was very grievous in Egypt, and there was no house in Egypt where there was not one dead, and weeping and lamentation.

וכל ישראל אכלו במנוחה את בשר הפסח וישתו יין ויהללו ויודו ויברכו לה אלהי אבותיהם ויהיו נכונים לצאת מתחת עול הסבלות וממצרים הרעה:

And all Israel was eating the flesh of the paschal lamb, and drinking the wine, and was lauding and blessing, and giving thanks to the Lord God of their fathers, and was ready to go forth from under the yoke of Egypt; and from the evil bondage.

ואתה זכור את היום הזה כל ימי חייך אחת בשנה ביומו ככל חוקתו ואל תחליף את היום באחר ואל תמיר את החודש באחר:

And remember thou this day all the days of thy life, and observe it from year to year all the days of thy life, once a year, on its day, according to all the law thereof, and do not adjourn (it) from day to day, or from month to month.


כי חוקת עולם היא וחרותה היא על לוחות השמים לבני ישראל לשמור בכל שנה ושנה את מועדה אחת לכל דורותיהם ואין גבול לזמן כי אם לעולמים נועד:

For it is an eternal ordinance, and engraven on the heavenly tables regarding all the children of Israel that they should observe it every year on its day once a year, throughout all their generations; and there is no limit of days, for this is ordained for ever.

והאיש אשר הוא טהור ולא בא לעשות אותו במועדו להקריב קורבן לרצון לפני ה' ביום מועדו ולאכול ולשתות לפני ה' ביום מועדו:

And the man who is free from uncleanness, and doth not come to observe it on occasion of its day, so as to bring an acceptable offering before the Lord, and to eat and to drink before the Lord on the day of its festival,

ונכרת האיש ההוא אם הוא טהור וקרוב כי קורבן ה' לא הקריב במועדו וחטאו ישא האיש ההוא:

that man who is clean and close at hand will be cut off; because he offered not the oblation of the Lord in its appointed season, he will take the guilt upon himself.

בני ישראל לדורותיהם ישמרו את הפסח במועדו בארבעה עשר לחודש הראשון בין הערבים בחלק השלישי ביום עד החלק השלישי בלילה:

Let the children of Israel come and observe the passover on the day of its fixed time, on the fourteenth day of the first month, between the evenings, from the third part of the day to the third part of the night,

כי שני חלקי היום נתונים לאור והחלק השלישי לערב:

for two portions of the day are given to the light, and a third part to the evening.


זה הדבר אשר צוה ה' כי תעשה אותו בין הערבים:

That is that which the Lord commanded thee that thou shouldst observe it between the evenings.

ולא יעשה בבוקר בכל עת האור כי אם לפנות ערב:

And it is not permissible to slay it during any period of the light, but during the period bordering on the evening,

ואכלו אותו בעת הערב עד החלק השלישי בלילה והנותר מכל בשרו אחר החלק השלישי בלילה באש ישרפו גם שרוף אותו:

and let them eat it at the time of the evening until the third part of the night, and whatever is leftover of all its flesh from the third part of the night and onwards, let them burn it with fire.

ולא יבשלו אותו במים ואל יאכלוהו חי כי אם צלוי היטב באש וקלוי באש:

And they shall not cook it with water, nor shall they eat it raw, but roast on the fire: they shall eat it with diligence,

ראשו על קרבו ועל כרעיו יצלו באש ועצם לא ישברו בו:

its head with the inwards thereof and its feet they shall roast with fire, and not break any bone thereof; for of the children of Israel no bone shall be crushed.

לכן צוה ה' את בני ישראל לעשות את הפסח במועדו ולבלתי שבור עצם בו כי חג הוא ויום מועד ולא יעברו ממנו יום או חודש כי אם במועדו יעשה:

For this reason the Lord commanded the children of Israel to observe the passover on the day of its fixed time, and they shall not break a bone thereof; for it is a festival day, and a day commanded, and there may be no passing over from day to day, and month to month, but on the day of its festival let it be observed.


ואתה צו את בני ישראל ויעשו את הפסח בימיו בכל שנה ושנה אחת בשנה ליום המועד להיות לזיכרון לרצון לפני ה' ולא יהיה בהם נגף בשנה ההיא להמית ולהכות אותם:

And do thou command the children of Israel to observe the passover throughout their days, every year, once a year on the day of its fixed time, and it will come for a memorial well pleasing before the Lord, and no plague will come upon them to slay or to smite

והיה כאשר יחוגו את הפסח במועדו ככל אשר צוה ישמרו מאכול אותו מחוץ למקדש אדוני:

in that year in which they celebrate the passover in its season in every respect according to His command.
And they shall not eat it outside the sanctuary of the Lord,

לפני כל עם עדת ישראל ישמרו אותו במועדו כל הבאים ביומו לאכול אותו במקדש אלוהיכם לפני ה' מבן עשרים שנה ומעלה:

but before the sanctuary of the Lord, and all the people of the congregation of Israel shall celebrate it in its appointed season.
And every man who hath come upon its day shall eat it in the sanctuary of your God before the Lord from twenty years old and upward;

כי כן כתוב ונועד לאכול אותו בבית מקדש ה':

for thus is it written and ordained that they should eat it in the sanctuary of the Lord.

והיה כי יבואו בני ישראל אל ארץ נחלתם ארץ כנען ויטו את אהל ה' בקרב הארץ בתוך אחד שבטיו עד בנות מקדש ה' בארץ:

And when the children of Israel come into the land which they are to possess, into the land of Canaan, and set up the tabernacle of the Lord in the midst of the land in one of their tribes until the sanctuary of the Lord hath been built in the land,

ובאו ועשו את חג הפסח בתוך אוהל ה' ושחטו אותו לפני ה' מימים ימימה:

let them come and celebrate the passover in the midst of the tabernacle of the Lord, and let them slay it before the Lord from year to year.

ובימי היות בית בנוי לשם ה' בארץ נחלתם ילכו שמה ושחטו את הפסח בערב בבוא השמש בחלק השלישי ליום:

And in the days when the house hath been built in the name of the Lord in the land of their inheritance, they shall go there and slay the passover in the evening, at sunset, at the third part of the day.

ונתנו את הדם על משקוף המזבח ואת החלב ישימו על האש אשר על המזבח ואת בשרו קלוי באש יאכלו בחצר המקדש לשם ה':

And they will offer its blood on the threshold of the altar, and shall place its fat on the fire which is upon the altar, and they shall eat its flesh roasted with fire in the court of the house which hath been sanctified in the name of the Lord.

ולא יעשו את הפסח בעריהם ובכל מקום בלתי לפני אהל ה' או לפני ביתו אשר שמו ישכון בקרבו ולא יחטאו לה:

And they may not celebrate the passover in their cities, nor in any place save before the tabernacle of the Lord, or before His house where His name hath dwelt; and they will not go astray from the Lord.

ואתה משה צו את בני ישראל ושמרו את חוקת הפסח כאשר צווית ושמרתם אותו מדי שנה בשנה ביומו:

And do thou, Moses, command the children of Israel to observe the ordinances of the passover, as it was commanded unto thee; declare thou unto them every year and the day of its days,


ואת חג המצות ישמרו לאכול מצות שבעת ימים למען ישמרו מועדו להקריב לו קורבן מדי יום ביומו בשבעת ימי פסח ההם לפני ה' על מזבח אלהיכם:

and the festival of unleavened bread, that they should eat unleavened bread seven days, (and) that they should observe its festival, and that they bring an oblation every day during those seven days of joy before the Lord on the altar of your God.

כי החג הזה חגותם בחפזון בצאתכם ממצרים עד עברכם את הים אל מדבר שור כי על שפת הים חגותם אותו עד תומו:

For ye celebrated this festival with haste when ye went forth from Egypt till ye entered into the wilderness of Shur; for on the shore of the sea ye completed it.







Yobelim 48


Yobelim/Jubilés Chapitre 48


 Chapitre 1-2-3-4-5-6-7-8-9-10-11-12-13-14-15-16-17-18-19-20-21-22-23-24-25-26-27-28-29-30-31-32-33-34-35-36-37-38-39-40-41-42-43-44-45-46-47-48-49-50


1 Et dans la 6e année de la 3e semaine du 49e jubilé, tu es parti habiter [sur] la terre de Midian 5 semaines et un an.

2 Et tu es retourné en Égypte dans la 2e année de la 2e semaine du 50e jubilé.

3 Et tu sais toi-même ce qu’il te dit au mont Sinaï et ce que le prince mastema désirait te faire quand tu retournas en Égypte. 

4 N’a-t-il pas cherché à te tuer avec toute sa force et délivrer les égyptiens de ta main quand il vit que tu étais envoyé pour accomplir le jugement et la vengeance sur les égyptiens ? 

5 Et je te délivrai hors de sa main et tu as exécuté les signes et les miracles pour lesquels tu as été envoyé en Égypte contre pharaon et contre toute sa maison et contre tous ses serviteurs et son peuple.

6 Et 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH) exécuta sur eux une grande vengeance pour la cause d’Israël et les frappa par [des fléaux de] sang et grenouilles, poux et chien-mouches et de malins abcès éclatants de pustules et de mort leur bétail et par une grêle de pierres - ainsi il détruisit tout ce qui poussait pour eux et fit dévorer par des sauterelles tout ce qui avait été épargné par la grêle et par l’obscurité et [par la mort] du premier-né des hommes et des animaux. 

7 Et 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH) se vengea sur toutes leurs idoles et les brûla au feu.

8 Et tout s’est fait par ta main afin que tu déclares [ces choses] avant qu’elles se fassent et tu parlas avec le roi d’Égypte devant tous ses serviteurs et devant son peuple. 

9 Et tout se mit en place selon tes paroles : 10 grands et terribles jugements s’abattirent sur la terre d’Égypte afin que tu exécutes la vengeance pour Israël.

10 Et 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH) fit tout pour la cause d’Israël et conformément à son alliance qu’il avait faite avec Abraham et qu’il ferait vengeance sur eux parce qu’ils les ont emmené de force en esclavage. 

11 Et le prince mastema s’éleva contre toi et cherchait à te livrer entre les mains de pharaon et il aida les sorciers égyptiens qui se levèrent et formèrent devant toi les malveillances que nous leur autorisâmes de faire, mais nous ne permîmes pas aux remèdes d’être formés par leurs mains.

12 Et 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH) les accabla de malins ulcères et ils n’étaient pas capable de se tenir debout, alors nous les détruisîmes pour qu’ils ne puissent plus exécuter un seul signe.

13 Et malgré tous [ces] signes et miracles, le prince mastema ne fut pas mis en honte parce qu’il prit courage et cria au égyptiens de te poursuivre avec toutes les puissances des égyptiens, avec leurs chariots et avec leurs chevaux et avec toutes les armées des peuples d’Égypte.

14 Et je me tins entre les égyptiens et Israël et nous délivrâmes Israël hors de sa main et hors de la main de son peuple, et 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH) les amena à travers la mer comme si c’était une terre sèche.

15 Et tous les peuples qu’il avait amené pour poursuivre Israël, 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH) notre Elohim les précipitèrent au milieu de la mer, dans les profondeurs de l’abysse, sous les pieds des enfants d’Israël, comme si le peuple d’Égypte avait jeté leurs enfants dans la rivière ; il fit vengeance sur 1 000 d’entre eux, et 1 000 hommes forts et actifs furent détruits à cause d’un nourrisson des enfants de ce peuple qu’ils avaient jeté dans la rivière.

16 Et au 14e jour et au 15e jour et au 16e jour et au 17e jour et au 18e jour le prince mastema fut attaché et emprisonné derrière les enfants d’Israël afin qu’il ne les accuse pas mais au 19e jour nous les relâchâmes pour qu’ils aident les égyptiens et poursuivent les enfants d’Israël. 

17 Et 𐤉𐤄𐤅𐤄 (YHWH) endurcit leurs cœurs et les rendit obstinés, et le plan était planifié par notre Elohim afin qu’Il puisse battre les égyptiens et les jeter dans la mer.

18 Et au 14e jour, nous le liâmes afin qu’il ne puisse pas accuser les enfants d’Israël en ce jour lorsqu’ils demandèrent aux égyptiens pour des récipients et des vêtements, récipients d’argent et récipients de bronze, de façon à dépouiller les égyptiens en échange de la servitude par laquelle ils les avaient forcé de servir et nous n’avons pas sorti les enfants d’Israël d’Égypte les mains vides.


 Chapitre 1-2-3-4-5-6-7-8-9-10-11-12-13-14-15-16-17-18-19-20-21-22-23-24-25-26-27-28-29-30-31-32-33-34-35-36-37-38-39-40-41-42-43-44-45-46-47-48-49-50


ובשנה השישית לשבוע השלישי ליובל הארבעים ותשעה הלכת ותשב ששה שבועים ושנה אחת:

And in the sixth year of the third week of the forty-ninth jubilee thou didst depart and dwell in the land of Midian five weeks and one year.

ותשב מצרימה בשבוע השני בשנה השנית ליובל החמישים:

And thou didst return into Egypt in the second week in the second year in the fiftieth jubilee.

ואתה ידעת את אשר דבר אתך בהר סיני ואת אשר אבה השר משטמה לעשות לך בשובך מצרימה בדרך בחג הסוכות:

And thou thyself knowest what He spake unto thee on Mount Sinai, and what prince Mastêmâ desired to do with thee when thou wast returning into Egypt on the way when thou didst meet him at the lodging-place.

הלא התחזק בכל כוחו להמית אותך ולהציל את המצרים מידך בראותו כי שולחת לעשות משפט ונקמה במצרים:

Did he not with all his power seek to slay thee and deliver the Egyptians out of thy hand when he saw that thou wast sent to execute judgment and vengeance on the Egyptians?

ואציל אותך מידו ואעש אותות ומופתים אשר צווית לעשות במצרים לעיני פרעה וכל ביתו ועבדיו ועמו:

And I delivered thee out of his hand, and thou didst perform the signs and wonders which thou wast sent to perform in Egypt against Pharaoh, and against all his house, and against his servants and his people.


ויעש ה' נקמה בם נקם כבד בגלל ישראל ויכם וימיתם בדם ובצפרדע ובכנים ובערוב ובשחין אבעבועות פורח:

And the Lord executed a great vengeance on them for Israel's sake, and smote them through (the plagues of) blood and frogs, lice and dog-flies, and malignant boils breaking forth in blains;

ואת בהמתם בדבר ובברד ויך בו את כל צמחם ובארבה אשר אכל את הפלטה הנשארת מן הברד:

and their cattle by death; and by hail-stones, thereby He destroyed everything that grew for them; and by locusts which devoured the residue which had been left by the hail,

ובחושך ואת בכוריהם מאדם עד בהמה:

and by darkness; and (by the death) of the first-born of men and animals,

ובכל אליליהם עשה ה' שפטים וישרוף אותם באש:

and on all their idols the Lord took vengeance and burned them with fire.

והכל צווה בידך לעשות אותו וטרם תעשה ותדבר אל מלך מצרים ולפני כל עבדיו ולפני עמו:

And everything was sent through thy hand, that thou shouldst declare (these things) before they were done, and thou didst speak with the king of Egypt before all his servants and before his people.

והכל נעשה בדברך עשרה שפטים גדולים ונוראים באו על ארץ מצרים לנקום נקמת ישראל:

And everything took place according to thy words; ten great and terrible judgments came on the land of Egypt that thou mightest execute vengeance on it for Israel.


ואת כל זאת עשה ה' בעבור ישראל ועל פי הברית אשר כרת עם אברהם ויינקם מהם על אשר לחצו אותם בפרך:

And the Lord did everything for Israel's sake, and according to His covenant, which He had ordained with Abraham that He would take vengeance on them as they had brought them by force into bondage.

ויעמוד השר משטמה לך לשטן ויחפוץ להפיל אותך ביד פרעה ויעזור את חרטומי מצרים ויושיעם לעשות הדבר לפניך:

And the prince of the Mastêmâ stood up against thee, and sought to cast thee into the hands of Pharaoh, and he helped the Egyptian sorcerers, and they stood up and wrought before thee.

אמנם נתנו בידם להוציא את המכות אך את הרפואות לא נתנו להם להעשות על ידיהם:

The evils indeed we permitted them to work, but the remedies we did not allow to be wrought by their hands.

וה הכה אותם באבעבועות הרעות ולא יכלו לעמוד לפניו כי הכחדנו אותם לבלתי עשות עוד גם אות אחת:

And the Lord smote them with malignant ulcers, and they were not able to stand for we destroyed them so that they could not perform a single sign.

ובכל האותות והמופתים מאן השר משטמה להכלם עד אשר התחזק ויקרא אל המצרים לרדוף אחריך בכל חיל מצרים ברכביהם ובסוסיהם ובכל רוב עמי מצרים:

And notwithstanding all (these) signs and wonders the prince of the Mastêmâ was not put to shame because he took courage and cried to the Egyptians to pursue after thee with all the powers of the Egyptians, with their chariots, and with their horses, and with all the hosts of the peoples of Egypt.


ואעמוד בינך וביניהם בין המצרים ובין בני ישראל ואציל את בני ישראל מידם מיד המצרים:

And I stood between the Egyptians and Israel, and we delivered Israel out of his hand, and out of the hand of his people,

ויוליך ה' אותם בתוך הים ביבשה ואת כל האנשים אשר חיזק את לבבם לרדוף אחרי ישראל ירה ה' אלוהינו בתוך הים במצולות התהום:

and the Lord brought them through the midst of the sea as if it were dry land. And all the peoples whom he brought to pursue after Israel, the Lord our God cast them into the midst of the sea, into the depths of the abyss

תחת בני ישראל אשר השליכו המצרים אותם למאה ולמאות אל היאור על כן נקום נקם מהם ואלף אנשי חיל גיבורים ואמיצים טבעו בעבור יונק אחר המומת מבני עמך אשר השליכוהו היאורה:

beneath the children of Israel, even as the people of Egypt had cast their children into the river. He took vengeance on ,, of them, and one thousand strong and energetic men were destroyed on account of one suckling of the children of thy people which they had thrown into the river.

ביום הארבעה עשר ובחמשה עשר ובשישה עשר ובשבעה עשר ובשמונה עשר היה השר משטמה אסור וכלוא מאחרי בני ישראל למען לא יוכל לעמוד לשטן להם:

And on the fourteenth day and on the fifteenth and on the sixteenth and on the seventeenth and on the eighteenth the prince of the Mastêmâ was bound and imprisoned behind the children of Israel that he might not accuse them

ביום התשעה עשר שלחנו אותו לחופשי למען יעזור את המצרים ולמען ירדפו אחרי בני ישראל:

And on the nineteenth we let them loose that they might help the Egyptians and pursue the children of Israel.


ויכבד את לבם ויקשה אותם ויתגבר עליהם כרצון ה' אלוהינו למען יכה את המצרים וישליכם אל הים:

And he hardened their hearts and made them stubborn, and the device was devised by the Lord our God that He might smite the Egyptians and cast them into the sea.

וביום החמשה עשר אסרנו אותו לבלתי היות לשטן לבני ישראל ביום אשר שאלו הכלים והשמלות מאת המצרים כלי כסף זהב ונחושת:

And on the fourteenth we bound him that he might not accuse the children of Israel on the day when they asked the Egyptians for vessels and garments, vessels of silver, and vessels of gold, and vessels of bronze,

לנצל את מצרים על אשר עבדו אותם יען אשר לחצו אותם בפרך ולא נתנו את בני ישראל לצאת ריקם ממצרים:

in order to despoil the Egyptians in return for the bondage in which they had forced them to serve.
And we did not lead forth the children of Israel from Egypt empty handed.